האם יש התייחסות שונה בחוק לרוצח שהוא קטין ולרוצח בגיר - כן. האם ניתן להרכיב פרופיל של רוצח או של מסוכנות.
יש לתקן את החוק, לעניין קציבת עונשים, הורדת שליש, חנינה וחופשות - למבצעי פשעים חמורים ובמיוחד רוצחים.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
לאחרונה, היו יותר מדי מקרים בהם היו מעורבים קטינים באירועים, קטטות, ניסיונות שוד ואונס - שהסתיימו בתוצאות טרגיות של מות הקרבן.
גל האלימות הגואה בחברה בכלל, גלי האלימות בתקשורת, בטלויזיה ובמשחקי מחשב. יש להם ללא ספק השפעה מזיקה ומעוררת גילוי התפרצויות זעם ואלימות בקרב בני הנוער.
אין סוף שבוע כמעט, ללא אלימות במקומות בילוי. שימוש בסכינים ואפילו נשק חם, אינן תופעות חריגות.
אין להטיל את האשמה על המשטרה ועל גופי אכיפת החוק - אי אפשר להציב שוטר בכל בר או דיסקוטק, וגם אז הדבר לא יעזור. הדבר נעוץ בחינוך, בבית, בחברה, בפרסומי הטלויזיה ובתכניה ובערכי החברה הישראלית, שהלכו ונשחקו משך השנים.
רצח עו"ד ענת פלינר ז"ל שפוענח במקרה ובמזל מעורר זעם בציבור ובישוב ממנו יצא הרוצח - הקטין. הבחור הבין את הרמז שניתן לו והפך לפתע, אחרי שנתיים שחי עם הרצח, לנער הזוי במקצת, פתאום דתי במקצת ולא יציב במקצת ומציג מניע מפוקפק.
ובמקרה הקודם, הרצח והאונס המזעזע של הנערה הצעירה והיפה, מעיין ספיר ז"ל, עורר גל של זעם ותגובות נסערות, על הקלות והזלזול שבה נוהגות הרשויות המטפלות בנערים קשיי חינוך. הקטין שרצח את מעיין ז"ל, הוא בעל עבר פלילי עשיר, ביחס לגילו הצעיר, והחופשות שקיבל מהפנימייה בה שהה, ללא פיקוח השגחה ומעקב מתאים - היו חלק מהמארג העובדתי והנפשי שהביאו לרצח המיותר, האכזרי של ילדה - פרח, בתחילת חייה.
בשעות הרצח ואחריו הקטין היה כנראה תחת השפעת אלכוהול ואולי גם סמים, והקוקטייל הזה גרם לו לאבד כיוון ולבצע את המעשה הנורא.
בית המשפט, לאחר בדיקת כל נסיבות המקרה הרשיע אותו בכל סעיפי האישום - ועתה נשארה פתוחה שאלת העונש.
על פי החוק הפלילי - העונש על רצח, הוא מאסר עולם חובה. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן בנסיבותיהן, כגון: רצח מתוך רחמים או הגנה על אם, אחות, שנמצאת בסכנת חיים מאב, קרוב משפחה, מתעלל, אלה או נסיבות רפואיות הנעוצות, במחלת נפש או בפיגור שכלי, ניתן לטעון "לעונש מופחת" - לאמור: פחות ממאסר עולם.
המקרים בהם הופעל הסעיף של "עונש מופחת", הוא חריג ונדיר והשתמשו בו בארץ במספר מקרים מועט בלבד. באשר לעונש על רצח לגבי קטין - על פי החוק רשאי בית המשפט להטיל עונש הפחות ממאסר עולם - הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט, לאור המקרה + חוות דעת פסיכיאטרית ותסקיר במבחן.
ואמנם, בהרבה מקרים בעבר, כאשר קטינים היו מעורבים במקרי רצח, הוטלו עליהם עונשים קלים יחסית שנעו בין 7 - 9 - 15 שנה בלבד.
אבל חייבים לומר, שאין מניעה חוקית, אם בית המשפט מוצא לנכון, בנסיבות האירוע, שאין נסיבות מקלות למעשה הנורא, להטיל את מלוא העונש הקבוע בחוק, דהיינו מאסר עולם + עונשים נוספים לעבירות הנוספות בהן הורשע.
המקרה הספציפי של רצח מעיין ספיר ז"ל, בהחלט נמצא בקטגוריה של החומרה העליונה, המחייב עונש של מאסר עולם. אם מדובר על מקרי רצח קודמים שזעזעו את המדינה, יש להזכיר את רצח נהג המונית דרק רוט ז"ל, שנרצח ע"י שני קטינים, שנחלצו מעונש של מאסר עולם, ובאחת החופשות שלהן נתפסו בעת שוד ונשפטו לעונש נוסף מצטבר. המצער שבפרשה, שבאחת החופשות מהן נהנו הרוצחים הצעירים - אחד מהם נמלט לדרום אמריקה ועדיין נמצא שם.
רצח נוסף, ללא מניעה, ללא תכלית, אלא לשם סיפוק תאוות רשע, או משחק נורא בחיים - או רצח לשם רצח - מתייחס לנער שנרצח בחורשה בכפר סבא, ע"י קבוצת צעירים (ביניהם שני נערים ושתי נערות), ללא מניע ישיר ומכוון, אלא בשל ההחלטה לבצע רצח של קרבן אקראי שיזדמן למקום.
מקרים אלה ואחרים מעלים את השאלות בדבר המניעים, הדחפים, הנסיבות הדוחפים אזרחיים לא עבריינים לבצע מעשים קיצוניים עד כדי נטילת חיי אדם, בדם קר, ללא קינטור ופרובוקציה, תוך ידיעת המעשה, והרצון להגיע לתוצאה או אדישות לתוצאה, ועצימת עיניים מכוונת לתוצאה, הגורם בכוונה תחילה למותו של אדם - סעיף 300 (א) (2) - מבצע רצח.
עשה אדם את אחד או יותר מן הדברים המפורטים לעיל ונטל חיי אדם, בידיעה ובדם קר, הוא מבצע רצח על פי החוק - העונש מאסר עולם חובה.
מה המניעים לרצח? נראה לי שלא ניתן להרכיב רשימה סגורה של סיבות ונסיבות, ותמיד יש הפתעות וגוונים חדשים. המניע המקובל והחוזר על עצמו תדירות הן: נקמה, נקמת דם, מלחמה על מנהיגות, קביעת מעמד בהיררכיה של החברה העבריינית, מלחמת כנופיות, מלחמה בתוך הכנופיות, רצח בתוך המשפחה.
ליד שורה זאת צריך לציין מקרים של רצח ללא מניע, כגון: קטטה שיצאה מכלל שליטה בין עבריינים מסוממים או שיכורים, שיכולה גם להגיע לכדי הריגה. ככל שהפשע המאורגן גדול וחזק יותר, רצח על מעמד, מנהיגות, טריטוריה וסילוק יריבים.
המקרים של גרימת מוות לצעירים, בזמן בילויים בדיסקוטקים או בברים, מקרי הדקירות היריות שלפעמים מסתיימים במוות מיותר, שייכים למקרים של בריונות אלימה, שאין בה תכנון מראש של רצח, אבל המעשים הבודדים אכן יכולים להיחשב לרצח או להריגה.
ליד מקרים אלה צריך לציין את המקרים שיוצאים מכלל שליטה - כגון: מוות תוך כדי שוד אלים, או התפרצות למטרות גניבה, או מקרים של אונס שמסתבך באלימות ונגמר במוות.
הדוגמה הבולטת לכך, היא הנערה מפ"ת שנרצחה ע"י גנב רכב, וכאשר הנערה התנגדה הוא דקר אותה והשאיר אותה לדמם למוות.
אסור לשכוח את הרוצחים השכירים שעובדים עבור המזמין, תמורת כסף גדול - ללא מניע אישי או סנטימנטים, אלא מבצעים שליחות קטלנית עבור המזמין ובשבילם זאת עבודה. כמובן שכאשר מדובר ברצח, עולה אוטומטית שמו של יגאל עמיר - אבל במקרה זה מדובר בקטגוריה שונה וממניעים שונים, שהרי מדובר ב"רצח פוליטי" על רקע אידיאולוגי כדי להשיג מטרה פוליטית, או לשנות מהלכים מדיניים, (לציין - רצח פוליטי אינו המצאה ישראלית ודוגמאות לכך בעולם ובהיסטוריה רבות למדי).
כלומר: כאשר באים להרכיב פרופיל של רוצח רגיל אין לכלול בו רוצח פוליטי, אלא צריך להרכיב קלסתרון שונה בתכלית.
קרימינולוגים, סוציולוגים, אנשי משטרה, פסיכולוגים ופסיכיאטרים כתבו וניסו למצוא קווים משותפים בין מבצעי הרצח, כדי ליצור פרופיל שיעזור לשלטונות החוק להילחם בתופעה המסוכנת.
בסופו של יום - נוסחת הפלא לא נמצאה, ובספק גדול אם תמצא בכלל. למרות שנמצאו קווי דמיון שיטות פעולה, צפי מראש במקרים מיוחדים, אבל פיענוח של קוד גנטי עברייני, או קוד מסוכנות חברתית, עדיין לא נמצא, למרות שאפשר בהחלט להיעזר בקווים מנחים ובאפיונים עבריינים - שנצטברו עד כה.
הבעיה המרכזית שבחקיקה הנוכחית בישראל, שיש יותר מדי "חורים", שדרכם משתחלים ונהנים עבריינים מזכויות יתר, בלתי מוצדקות והגיוניות.
לדוגמא: לאחר קציבת העונש בעבירות של פשע חמור, מתחילה הספירה לאחור של הורדת שליש, אפשרות חנינה והקלה בעונש וסבב חופשות.
במציאות, רבים המקרים בהם עבריינים כבדים ורוצחים שיצאו לחופשות, לא חזרו, נעלמו, ברחו מהארץ ועקבותיהם של אחדים מהם לא ידועים עד היום.
הדוגמא האחרונה והבולטת, אחד מרוצחי נהג המונית דרק רוט ז"ל יצא לחופשה ובעזרת ארגון פשע, הוברח לדרום אמריקה כדי שיעבוד עבורם.
עובדה נוספת, שכדאי להביא לידיעת הציבור היא שעונש מאסר עולם, לאחר כל ההורדות, ההקלות והחנינות, מגיע לכדי ממוצע של 13-17 שנה, היו מקרים שהעונש היה פחות מכך, בשל נסיבות שונות לרוב אישיות. לגבי רוצחים קטינים - העונש לפעמים מגיע לכדי 10-7 שנים ולאחר הורדת שליש מגיע למינימום לא מספק, לא חמור ולא תמיד נימוק "השיקום" ופתיחת דף חדש - אכן מצליח במציאות.
המסקנה, עליה כבר המלצתי בפני מספר שרי משפטים בעבר ועליה כתבתי מזכרים כבר לפני 10 שנים, מתבססת על העיקרון שעונש על עבירות פשע חמור - צריך לבוא לידי ביטוי ,במעשה ובתוצאה" ולא רק ע"י ציטוט סעיפי חוק.
כך למשל הצעתי והנני חוזר על הצעתי, כי על עבירת רצח - קציבת העונש תהיה לתקופה שבין 30-40 שנה. כמו כן, בכל העבירות של פשע חמור, לא ידונו בנושא חנינה - הקלה בעונש ולא יינתנו חופשות לפני שהאיש ריצה 2/3 מעונשו, ולא פחות מ-20 שנה, כולל התנהגות טובה וחוות דעת לגבי מסוכנתו וסיכויי שיקומו.
יש לעגן בחוק את הנוהל לפיו מי שהורשע ברצח - לא ישוחרר לפני שריצה 30-25 שנות מאסר - אחרי כל ההקלות והחנינות, ורק במקרים מיוחדים, חריגים, כגון: מחלה סופנית, מוות במשפחה בעל השלכה והשפעה על הנידון ומשפחתו מחייבים זאת - יזכה בהקלה.
יש לעגן בתקנות - הקמת וועדה ציבורית בה ישבו נציגי המשטרה, שב"ס, פרקליטות ונציג המשפחה הנפגעת, בכל דיון על נושא של הקלה בעונש, חנינה וחופשות.
בארה"ב, בוועדות לדיון בחנינה, יש משקל רב ומשפיע לעמדת המשפחה הנפגעת, אין שום סיבה שהדבר לא יהיה גם בארץ.
יתירה מכך, בארה"ב יש סמכות לבית משפט, בגזר הדין לא רק לקבוע את העונש, אלא גם לקבוע את המועד בו יוכל לבקש חנינה/הקלה בעונש, או להחליט שמדובר בעונש ללא זכות חנינה, כלומר ריצוי מלא של העונש או מאסר עולם ממש, כדאי לחשוב על אימוץ סמכות זו גם בישראל.
במקום להצביע כל פעם מחדש, על הבעייתיות והכשלים של מערכת אכיפת החוק, יש לעשות מעשה, להעביר תיקונים, על סמך ניסיון שנצטבר ולהילחם בתופעות השליליות על דרך "וביערת את הרע מקרביך".
הערות לסיום:
• 1. אושרה לקריאה שניה ושלישית בכנסת הצעת חוק, לפיה שופט יוכל לשלול אזרחות מאזרח ישראל המעורב בטרור או מבצע פיגוע. בית המשפט יוכל לבטל האזרחות, לבקשת שר הפנים, בפעילות של טרור ובגידה. כן יוכל לשלול אזרחות מאזרח מדינת אויב - כולל עזה.
• 2. הסמכות לשלול אזרחות מטעמים אלה כבר קיימת בחוק והיא בידי שר הפנים, אך מעולם, כמעט, לא הופעלה מאחר ומדובר בסנקציה מנהלית הפוגעת בזכויות יסוד.
• 3. שר הפנים כן הפעיל סמכות זו במקרים של קבלת אזרחות במרמה, הצהרות כוזבות, עדויות שקר ומסמכים מזוייפים, במיוחד לגבי עולים חדשים, שחפצו באזרחות ובסל קליטה.
• 4. לדעתי יש לחוק בסיס משפטי מוסרי, בטחוני ויש מקום לחוקקו ולהפעילו.
• 5. זכותה של מדינה דמוקרטית להגן על עצמה, על בטחונה, קיומה ושרידותה. הגיע הזמן להיות פחות "אוניברסאליים", פחות "נאורים" - יותר ציונים ויהודים, חפצי חיים, בטחון והגנה.
• 6. מדינות כמו ארה"ב, אנגליה וארצות אירופה הנאורות, חוקקו לאחרונה חוקים בעקבות אירועי פיגועי התאומים (11.9) בארה"ב, קשוחות יותר בנושאי בטחון פנים, מאשר ישראל.
• 7. אזרחות נקנית בלידה, בישיבת קבע בארץ, בניהול מרכז החיים בארץ, בשירות בצה"ל ונאמנות למדינה.
• 8. אזרחות - היא זכות ולא חובה. האזרחות - אינה נצחית, ומי שלא עומד בתנאיה ניתן לשלול את זכותו לאזרחות ומי שרוצה לפגוע בקיום המדינה, במוסדותיה, ממשלתה ובתושביה במעשי טרור - או בגידה, יש בסיס משפטי מוסרי וביטחוני - לשלול את אזרחותו.
• 9. יש דברים שמותר לנו להיות חריגים, כדי להגן על עצמנו ועל מדינתנו.
